1. בפניי המרצת פתיחה שהוגשה על-ידי המבקשים כנגד המשיבים, במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן סעדים הצהרתיים הנוגעים לתוקפו של משכון אשר נרשם על רכב המבקש 2 (להלן: "
בן לולו", רכב מסוג ב.מ.וו שנת ייצור 2009, להלן: "
הרכב"). על מנת לעמוד על טענות הצדדים אסקור בקצרה את העבודות הדרושות לשם הכרעה.
2. המבקשת 1 (להלן: "
קסם היבוא") הינה חברה שעסקה ביבוא סחורה לישראל, על לקוחותיה נמנו כפר השעשועים והריבוע הכחול. בן לולו הינו בעל מניות ומנהל בקסם היבוא. אין מחלוקת שלמצער מיום 19/9/07 ניהלו קסם היבוא ובן לולו, באופן פרטי, חשבונות אצל המשיב 1 (להלן: "
הבנק"). במועד זה חתמה קסם היבוא על "חוברת תנאים כללים לניהול חשבון חוזר דביטורי (חח"ד)" (נספח 10.1 לתצהיר התשובה של הבנק, יכונה להלן: "
התנאים הכלליים"). אין מחלוקת שביום 1/9/08 חתם בן לולו על ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום לטובת קסם היבוא (להלן: "
הערבות", ראו נספח 2 לתצהיר התשובה של הבנק להמרצת הפתיחה). כמו כן, אין חולק לעובדה שביום 27/9/09 משכן בן לולו את רכבו להבטחת סכומים אשר יגיעו לבנק, מעת לעת, ממנו (ראו את "אגרת חוב מובטחת/שטר משכון", להלן: "
שטר המשכון", צורף כנספח 1 לתשובת הבנק).
3. ביום 10/8/10 נחתמה ההודעה על שינוי פרטי משכון, ראו נספח 9 לתצהיר התשובה (להלן: "
הודעת השינוי"). הודעה זו באה לשנות את שטר המשכון מיום 27/9/09 באופן שבן לולו חדל להיות חייב; החייבת הינה קסם היבוא. בהודעה על השינוי נכתב במפורש: "
בן לולו דקל שבעבר היה חייב כיום ממשכן לחובו של אחר". על הודעה זו חתומים הבנק; קסם היבוא ובן לולו. הודעה זו דווחה לרשם המשכונות.
4. לאחר החתימה על הודעת השינוי המשיך הבנק להעניק שירותים בנקאיים לקסם היבוא. אין מחלוקת שבחודשים דצמבר 2011-ינואר 2012 הגיע גובה האשראי שניתן על-ידי הבנק לסדר גודל של 7 מיליון ש"ח, ראו חקירתו של מר אורי ישראל, נציג הבנק, בפני כב' הרשמת ורדה שוורץ (פרוטוקול מיום 23/9/12, עמוד 2, שורה 7, צורף כנספח ד' 1 להמרצת הפתיחה). לנוכח האשראי הגבוה שהיה בחשבון, הגיעו הצדדים להסכמה שהחוב יופחת בהדרגה, עד שייסגר כליל, ראו עדות ישראל בעמוד 3, שורה 4. אין מחלוקת שבחודש יוני 2012 או בסמוך לכך גובה החוב ירד לסכום של כ-1,200,000 ש"ח.
5. ביום 4/6/12 הגישה כפר השעשועים כנגד הבנק בקשה לאישור עיקול כנגד מחזיק על-פי
סעיף 378(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
. ככל שהדברים נוגעים לגבי קסם היבוא, הסכום הכולל בבקשה עמד על 1,487,706 ש"ח (להלן: "
הבקשה לאישור עיקול"). ביום 18/6/12 הגיש הבנק בקשה למימוש המשכון על הרכב, ראו נספח א' להמרצת הפתיחה; ביום 21/6/12 ניתן צו כינוס על הרכב אשר מינה את המשיב 2, עו"ד פלג, לכונס נכסים למימושו (להלן: "
הכונס"); ביום 13/9/12 הגיש הכונס בקשה לאישור מכר הרכב; ביום 13/9/12 הגיש בן לולו בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ למימוש הרכב. הליכי המכר עוכבו וזאת לאור ההליך שנפתח בית המשפט המחוזי בתל אביב; בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי הסמכות נתונה לבית משפט השלום בתל אביב; מכאן המרצת הפתיחה שבפניי.
6. אציין כי בין לבין הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן הרכב ייפדה ולבנק יועבר סכום של 240,000 ש"ח. בנוסף, הסכימו הצדדים שבן לולו יפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית על סך 35,000 ש"ח (להלן: "
הערבות הבנקאית"). ביום 27/1/13 התייצבו הצדדים לישיבת קדם משפט בפניי והבהירו לבית המשפט שלמעשה המחלוקת כיום מצטמצמת לעניין הערבות הבנקאית: המבקשים טוענים, כפי שיפורט להלן, שתפיסת הרכב והמימוש נעשו שלא כדין ולפיכך יש להשיב את הערבות הבנקאית לידיהם. מאידך, המשיבים טענו שפעלו כדין ועמדה להם הזכות לפעול למימוש הרכב, ולפיכך יש להעביר את הערבות הבנקאית לידי המשיבים. בעקבות אותו דיון גובשה הסכמה בין הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק מכוח סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט באשר לגורלה של הערבות הבנקאית, וזאת לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעל פה. ביום 1/7/13 סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. אסקור להלן בקצרה את טענותיהם, ולאחר מכן תינתן הכרעתי.
טענות הצדדים
7. המבקשים מפנים לסעיף 3(א)
לחוק המשכון, התשכ"ז-1967
(להלן: "
חוק המשכון"), הקובע: "
משכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה". לטענת המבקשים לא נחתם ולא קיים כל הסכם משכון ו/או כל הסכם אחר הקובע את תנאי המימוש של המשכון הספציפי שנתן בן לולו על רכבו להבטחת האשראים שקיבלה קסם היבוא מהבנק. המבקשים טוענים ששטר המשכון שנחתם ביום 27/9/09 הינו במישור היחסים בין בן לולו לבנק, ומשניתנה הודעת השינוי, הרי משכון זה בטל ומבוטל וכי לא ניתן להחיל את האמור בשטר המשכון שנכרת כאמור בין בן לולו לבין הבנק על היחסים שבין קסם היבוא לבין הבנק. בנוסף ולחלופין, מפנים המבקשים לסעיף 16(א) לחוק המשכון, הקובע: "
לא קוים החיוב במועדו, רשאי הנושה לממש את המשכון". לטענת המבקשים, לנוכח הטענה כי לא קיים כלל הסכם משכון, ברי כי לא הוגדר מועד לקיום החיוב וכי לא ניתן לומר במקרה הנדון שהגיע המועד למימוש המשכון.
8. מעבר לטענות המבקשים בנוגע לאי קיומו של הסכם משכון, וכי לא הגיע המועד לקיום החיוב כאמור לעיל, טוענים המבקשים כי בין המבקשים לבין הבנק גובשה הסכמה לפיה יפרעו המבקשים את חובם לבנק בהדרגה, וכל עוד כך פועלים הצדדים לא יינקטו פעולות חד צדדיות. המבקשים מפנים לחקירתו של נציג הבנק בדיון בפני כב' הרשמת שוורץ וטוענים כי עמדו בהסכמות אלו. למרות הקטנת החוב הוגשה הבקשה למימוש המשכון, לטענת המבקשים ללא כל זכות שבדין. המבקשים טוענים כי הגשת הבקשה לאישור עיקול אינה מצדיקה את מימוש המשכון, מה גם שלטענת המבקשים הבנק התרשל בכך שלא נתן הודעה בזמן. עוד מעלים המבקשים טענות על כך שלא קיבלו הם התראה כדין בטרם מימוש המשכון; לא קיבלו הם הזדמנות לפרוע את החוב וכי פעולות המבקש נעשו בניגוד לכללי הבנקאות, חובת הנאמנות וחובת תום הלב.
9. לגבי נטל ההוכחה, טוענים המבקשים שהנטל הרובץ על הבנק להוכיח את ההסכם ותנאיו המאפשרים את מימוש המשכון ביחסים שבין הבנק לבין קסם היבוא. המבקשים אינם מכחישים כי בן לולו חתם כערב לחיובי קסם היבוא, עם זאת אין בכך כדי לרפא את המחדלים להם טענו המבקשים כמפופרט לעיל (היעדר קיומו של הסכם משכון ביחסים בין קדם היבוא לבנק; היעדר מועד לגיבוש החיוב) - המבקשים מפנים לסעיף 12 לחוק המשכון, הקובע: "
מושכן נכס של אדם כערובה לחיובו של אדם אחר, יהיה דינו של בעל הנכס כדין מי שערב לאותו חיוב, אך אין להיפרע מבעל הנכס אלא במימוש המשכון כאמור בחוק זה".
טענות הבנק
10. הבנק הודף את טענות המבקשים לעניין היעדרו של הסכם משכון. הבנק מפנה לסעיף 1.1 ד' לשטר המשכון, שם נקבע, בין היתר, שהחבות הינה גם ביחס לכתבי ערבות של הממשכנים, דהיינו בן לולו. הבנק טוען שמסיבה טכנית בלבד ומבלי לפגוע או לגרוע בתוקף המשכון, חתם בן לולו על הודעת השינוי שבמסגרתה הפך מחייב לממשכן לחיובו של אחר. עם זאת, לטענת המשיבים אין בכך כדי לפגוע מתוקפו של שטר המשכון ויש לראותו אותו כחל גם במערכת היחסים בין קסם היבוא לבין הבנק.
11. המשיבים דוחים את הטענה כי טרם הגיע המועד לקיום החיוב. המשיבים טוענים שנכון ליום 15/6/12, דהיינו בטרם הוגשה הבקשה למימוש המשכון, עמד חובה של קסם היבוא על סכום של 1,269,956 ש"ח, ראו תדפיס מצב לקוח שצורף כנספח 4 לתשובה להמרצת הפתיחה. המשיבים מפנים לתנאים הכלליים, ובין היתר לסעיפים 23.3.1, 23.3.2, 23.4, 23.5. לטענת הבנק, הגשת הבקשה לאישור עיקול גיבשה את התנאים הנזכרים בתנאים הכלליים לצורך מימוש המשכון.
12. בנוסף ולחלופין, טוענים המשיבים שאין חולק לעובדה שבן לולו היה ערב, וערבותו ניתנה כבעל עניין; הבנק טוען כי במקרה הנדון לא היה צורך לתת התראה בכתב, שכן היה חשש שהרכב יוברח; המשיבים טענו כי נטל ההוכחה מוטל על המבקש, מגיש המרצת הפתיחה, להוכיח שלא התגבשו התנאים למימוש המשכון, מימוש שאושר כאמור בלשכת ההוצל"פ.
ההכרעה
13. אין ספק שבתיק זה יש פנים לכאן ולכאן, ולאחר ששקלתי את הדברים ואת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שהפתרון הצודק בנסיבות העניין הינו חלוקת הפיקדון באופן שווה בין הצדדים, כשכל צד נושא בהוצאותיו, אבהיר קביעתי זו.
14. אכן סעיף 3
לחוק המשכון
קובע שמשכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה. אין מחלוקת שבמקרה הנדון לא נחתם שטר משכון בין קסם היבוא לבין הבנק, אלא בין הבנק לבן לולו, כחייב. לכאורה אם לא נחתם הסכם משכון שכזה, לגבי הבטוחה הספציפית של הרכב, אזי אין בפנינו את התנאים והמועדים לקיום החיוב. בהיעדר תנאים, לא ניתן לקבוע שהגיע המועד למימוש המשכון.
15. אלו אכן בתמצית טענות המבקש, אולם סבורני שמדובר בטענות דווקניות ופורמליסטיות, על גבול המיתממות, שספק אם מתאימות הן למקרה הנדון. אמנם נקבע בחוק שיש צורך בהסכם משכון. עם זאת, לא צוין כי מדובר בהסכם בכתב דווקא. אני מפנה בעניין זה
לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992
בסעיף 3 שכותרתו "
עריכת הסכמים בכתב". סעיף זה מונה רשימה של הסכמים בין תאגיד בנקאי לבין לקוח המחייבים מסמך בכתב, ושטר משכון אינו נמנה עליהם. כמו כן, אני מפנה לע"א 6886/09
עו"ד אייל ארנברג, הנאמן על נכסי פושטי רגל צומן זכריה ורונית נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח'
(2013), שם קבע כב' הנשיא גרוניס, בין היתר, כי השאלה אם משכון מבטיח הלוואה מסוימת שהעמיד בעל המשכון לחייב תוכרע בהתאם לפרשנות החוזים בין החייב לנושה המובטח (בעל המשכון) שמכוחם נוצר המשכון וניתנה ההלוואה, ראו שם בסעיף 13 לפסק הדין. דברים אלו, בצירוף העובדה שחוק המשכון וכללי הבנקאות אינם מחייבים מסמך בכתב, תומכים בגישת המשיבים וניתן לראות במכלול המסמכים הקיימים, ובכלל זה התנאים הכלליים, שטר המשכון מיום 27/9/09 והודעת השינוי, כמסגרת ההסכמית החלה ביחסים בין קסם היבוא לבין הבנק ולאורה יש לבחון הם התקיימו התנאים למימוש המשכון.
16. בנוסף ולחלופין, אם נעיין בשטר המשכון מיום 27/9/09 בפרק הרלוונטי (סעיף 8, "הליכים ומימוש"), אזי נלמד כי לפי סעיף 8.1 מימוש המשכון מתאפשר בקרות אירוע כלשהו המאפשר לבנק, על-פי כל מסמך שנחתם ו/או ייחתם על-ידי הממשכנים, ובכלל זה הוראות הסכם תנאים כלליים - להעמיד לפירעון מיידי את חובותיהם והתחייבויתיהם כלפי הבנק. מדובר בהסכם סטנדרטי ומן הסתם אם היה נחתם שטר משכון ביחסים בין הבנק לקסם היבוא, היו חלות אותן הוראות בדיוק וגם אז הייתה הפניה לתנאים הכלליים. זה המקום לציין שבן לולו חתם על שטר המשכון, בן לולו הינו מנהל ובעל מניות בקסם היבוא ואינו איש זר לה, בן לולו חתם על הודעת השינוי, ויש להניח כי ידע מה היו התנאים למימוש המשכון. לחלופי חלופין, אם חתם הוא על הודעת השינוי, ורצה לוודא באילו תנאים יופעל אותו משכון, אזי בכובעו כמנהל קסם היבוא היה עליו לעמוד על חתימת מסמך נפרד המבהיר את התנאים האמורים.